'שמש יזרעאל'

העולם הולך ומתחמם, זו עובדה מוסכמת בקהילת המדע. אחד הגורמים העיקריים לכך הוא השימוש בדלקים פוסילים. למרות אינספור רעיונות חדשניים, קצב המעבר לאנרגיות מתחדשות אינו מותאם לדוחק השעה - עצירת את ההתחממות הגלובלית.

בישראל, האנרגיה המתחדשת, הרלוונטית ביותר, היא האנרגיה הסולארית. מדובר באנרגיה ירוקה וזמינה ברוב מדינות העולם ובוודאי במדינה שטופת שמש, כמו שלנו.

על פי תכנית NZO של מרכז השל, ישראל צריכה ויכולה לעבור לאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2050. הצבת יעדי ביניים שאפתניים, כמו 50% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2030, היא צעד ראשון בדרך להשגת המטרה.

על מנת לקדם את יישום התכנית, המדען הראשי של קק"ל ומרכז השל לקיימות יזמו את פרויקט 'שמש יזרעאל' שמטרתו למפות את מלוא הפוטנציאל לייצור אנרגיה סולארית במרחבה של המועצה האזורית, את החסמים, האפשרויות וההזדמנויות. הפרויקט התבצע בשיתוף המועצה.

במסגרת המחקר, נערך מיפוי של שטחי הגגות במרחב המועצה האזורית, בהם: גגות בתים פרטיים, מבנים וסככות בשימוש חקלאי, מבני ציבור ומבני תעשייה. בהמשך, חושב פוטנציאל הייצור הסולארי מגגות אלו, וכן נבדק איזה אחוז מהגגות כבר מומש (כלומר, על כמה גגות הוקמו מערכות סולאריות) ומתוך גגות אלו - כמה מוצו רק באופן חלקי.

התוצאות הראו כי פוטנציאל הייצור הסולארי מגגות במרחב המועצה הנו משמעותי ביותר ועומד על כ-390 מגה-וואט, אשר רק כ-15% ממנו מנוצל כיום. פוטנציאל הייצור הגבוה ביותר קיים במבני חקלאות ותעשיה, אך עד כה נוצלו רק כרבע מהם ומתוך אלו, יותר משליש מנוצלים באופן חלקי בלבד. גגות של בתים פרטיים נושאים פוטנציאל ייצור גדול (כ-125 מגה וואט) אך אחוז המיצוי שלהם נמוך במיוחד ועומד על 3.4% בלבד. עבודת שטח וראיונות עומק הצביעו על שורה של חסמים, שנוגעים לתהליכי תכנון ורגולציה, לבעיות בירוקרטיות, לאסדרות התעריפיות הקיימות וכן, לחסמים פסיכולוגיים ולפערי ידע, בקרב התושבים.

החסמים שזוהו הועברו לצוותי העבודה האסטרטגיים, שפועלים במשרדי הממשלה בתחום, ובימים אלו מתגבשות המלצות לפתרונם. במקביל, מפותחות תוכניות התערבות ברמה המקומית, על מנת להעלות את מודעות האוכלוסייה ליתרונות הקיימים בהתקנת מערכות סולאריות ולהקל על החסמים, מולם הם מתמודדים.

ביום שני החולף, התקיים יום עיון, בו הוצגו עיקרי הממצאים שעלו מהמחקר, ונערכו דיונים ממוקדים בחסמים שזוהו. זאת, בהשתתפות נציגים ממגוון משרדי ממשלה וגורמים רגולטוריים אחרים, נציגים מהמועצה ומהיישובים, מהאקדמיה, פעילי סביבה ועוד.

המדען הראשי של קק"ל ד"ר דורון מרקל: "בדומה למשק המים, שם הפכו הערים ליצרניות מים להשקיה חקלאית, באמצעות מתקני טיפול בשפכים, כך במשק האנרגיה העתידי, המועצות האזוריות והחקלאות יהפכו להיות יצרניות האנרגיה עבור הערים, וזאת בזכות השטח הנרחב לקליטת אנרגית השמש והפיכתה למקור חשמל, הן למועצות האזוריות והן לערים."

מנכל"ית משותפת במרכז השל לקיימות תמרה שרון רוס, אמרה: "פרויקט NZO התווה את הדרך למעבר של ישראל לאנרגיות מתחדשות. בשנתיים האחרונות, ערכנו שלושה מחקרי שדה על מנת לזהות את החסמים המעכבים את המעבר במגזרים שונים, ולהביא לפתרונם. המחקר הנוכחי הדגיש את החשיבות של חיבור משרדי הממשלה אל השטח ואת התפקיד של ארגוני החברה האזרחית, בהובלת השינוי".

ראש המועצה אייל בצר, סיכם: "כדור הארץ מאותת לנו, יום יום, מה מצבו ואנו נדרשים לכך בעולם וכאן בישראל, שטופת השמש. מדובר באינטרס עולמי ולאומי. אצלנו במועצה זה מתבקש, באמצעות חיבור למרחב הכפרי וכיסוי הגגות על ידי פאנלים סולאריים, המספקים אנרגיה מתחדשת. כך אנו מספקים מענה סביבתי וחקלאי. המועצה האזורית עמק יזרעאל מובילה את המהפכה הסולארית וכבר השלימה את קירוי כל מבני הציבור בפאנלים סולאריים. זו הסיבה שהיה חשוב לנו להשתתף בפרויקט הנוכחי, כדי להמשיך להוביל, לזהות ולמצות את מלוא הפוטנציאל של ייצור אנרגיה נקייה, למען סביבה טובה יותר לילדינו."

צילום: ענת חרמוני