שדה יעקב
מושב עובדים דתי, נוסד בשנת 1927
- כתובת: שדה יעקב, 3658600
- דוא"ל מזכירות: [email protected]
- יו"ר ועד מקומי: עופר אודלברג
- מזכירת ועד מקומי: אורלי אליהו
- רכזת קהילה: איילת זיו
- טלפון: 04-9833711 פקס: 04-9534749
- מזכיר האגודה החקלאית: איתי אמרוסי
- טלפון האגודה: 04-9831432 פקס האגודה: 04-9831651
- לאתר שדה יעקב - לחצו כאן
מקור השם
על שם הרב יעקב ריינס ממייסדי תנועת הפועל המזרחי וממנהיגיה.
רקע והתיישבות
מושב עובדים ראשון של 'הפועל המזרחי'. הוקם בשנת 1927 ונקרא על שם הרב יעקב ריינס, ממייסדי הציונות הדתית בארץ ישראל.
"אור ליום א' דסליחות שנת תרפ"ז יצאנו מכפר סבא לאחר תפילת שחרית 1 זוג סוסים רתומים בעגלה עם מיטלטלין וכלים חקלאיים ו-9 חברים, דרך זכרון יעקב וחיפה לשיך אבריק – וזאת לאחר סיכום באסיפה הכללית לעלות על האדמה גם ללא אישור ההנהלה הציונית"... (אריה יודנפרוינד)
שדה יעקב הינו מושב העובדים הראשון של הפועל המזרחי. המושב שוכן בעמק יזרעאל המערבי והוא נוסד בשנת 1927 ע"י עולים מאירופה.
המושב נקרא על שם הרב יעקב ריינס – ממייסדי הסתדרות המזרחי וממנהיגיה. במשך השנים הצטרפו מתיישבים מארצות שונות, המושב גדל והתפתח.
בשנת התשס"ו חובק המושב את הדור הרביעי למייסדים, לצד משפחות נוספות שהגיעו מכל רחבי הארץ.
המושב מונה כ-1,100 נפשות, נכון לשנת 2020 ובעל אופי חקלאי דתי. ענפי החקלאות העיקריים הינם רפתות, דירי צאן, לולים, דגים, גידולי שדה, ירקות, זיתים, מרבדי דשא, פטל ועוד.
ההתיישבות בעמק:
החלה עוד בתקופה הכנענית הקדומה. ניצחון הישראלים במלחמת דבורה וברק בסיסרא ומלחמת גדעון במדיינים – אפשרו להעמיק שורשים הארץ.
עם חורבן ממלכת ישראל צורף שטח העמק לממלכה האשורית ולאחר תהפוכות וחילופי שלטון בסוף המאה השניה, החל העמק לשגשג שוב.
בימי בית שני, שכנה הסנהדרין בשיא פריחתה בראשותו של ר' יהודה הנשיא בבית שערים שבפתח העמק.
בין המאות ה-14 וה-20 היה העמק מוזנח ולא מיושב, עד שבתקופת המנדט הבריטי רכש יהושוע חנקין כשני שלישים מאדמת העמק מידי התורכים. מאז, הולך העמק ונבנה, הולך ומתפתח, שדותיו מוריקים ושורשיו מעמיקים.
מושב שדה יעקב שוכן למרגלות הכרמל. ממערב לו גבעות שיך אבריק ומסביבו השדות המוריקים של עמק יזרעאל. המושב שוכן בטבע ובנוף פסטורלי וכל זאת במרחק פסיעה משירותים עירוניים וממוקדי תעסוקה.
"... בזמן קצר עלינו על ראש ההר אשר מעבר לכפר. או אז תאורנה עיני לראות את כל שדות העמק ההוא, הוא עמק יזרעאל, ארכו ורוחבו מהלך איזה ימים. ובאמנות אומן אביע לכם שפת צדק, כי לא ראתה עוד עיני מנופת צוף וכל טעם, כאשר ראיתי לשובע עיני. אז בראותי יופי ותפארת העמק הזה, המתנוסס במראות הצובאות אשר צבעו הדשאים למיניהם מכל דשא וירק הארץ..."
(ר' מנחם-מנדל ראבין, מסע מירון, 1988)
אוירה:
מושב שדה יעקב הינו חלק מהמרקם המיוחד של יחסי אדם-אדמה שהתפתח בעמק יזרעאל במהלך ההתיישבות היהודית באזור. ה"אישיות" המיוחדת של העמק נוצרה במהלך הדורות האחרונים ע"י פיתוח זיקה מיוחדת בין האדם ובין הנוף הטבעי, וכך בעצם נוצרה מערכת יחסי גומלין ואוירה, שאין למוצאה בחבלים אחרים בארץ.
ניתן לטעום מעט מן האווירה הזו בתוספת הומור בספרו של יהונתן גפן "שיני חלב" המספר על ראשית ההתיישבות בנהלל:
"... הוגה הרעיון בא לעמק הזה לפני 40 שנה וסלל כבישים בין גבעות צחיחות ואוהלים קודרים, עד שנבחר לוועדה מסוימת שהוטל עליה לסייר בעמק ולהחליט על נקודה אחת על פני האדמה הרטובה שבה יתקעו יתד ויקימו כפר פורח, כפר חדש, מלא שמחת חיים וצדק חברתי ירקרק.
הולנדר ירד אל העמק בראש קבוצת סיירים ובדק את הקרקע בקפדנות רבה. על פי הפולקלור, חפן מידי פעם חופן אדמה, טעם בלשונו ורקק רקיקה גדולה ומלוחה אחרי כל טעימה, עד שמצא אדמה טעימה ולא רקק, ואמר: כאן נבנה את ביתנו! אליהו..."
את האווירה המיוחדת בעמק בכלל ובמושב בפרט ניתן לחוש בקלות, אך קשה להסבירה במילים.
בשדה יעקב גרים אנשי אדמה לצד אנשי היי-טק ומקצועות חפשיים.
בשדה יעקב ניתן לראות אנשים שורשיים שכאילו יצאו מספרו של מאיר שלו, אשר עם טרקטור וריח הרפת מגיעים לתפילה.
בשדה יעקב נולדים תינוקות אשר זוכים לשבת על ברכיהם של אנשים שנולדו בתחילת המאה.
בשדה יעקב ניתן לפגוש בסובלנות כלפי האחר ובפשטות במלוא יופיה.
וכידוע – טוב מראה עיניים ממשמע אזניים... אתם מוזמנים לבוא, לראות, לשמוע, (להריח...) ולהתרשם.
חיי הקהילה
את חיי הקהילה בשדה יעקב, ננסה לתאר, על ידי התבוננות במוסדות ובוועדות הפועלות במושב:
במושב קיימים שני ארגונים ציבוריים עיקריים:
ועד האגודה: מייצג את החקלאים ודואג לצרכיהם.
ועד מקומי: מטפל בנושאים המוניציפליים במושב.
תחת הועד המקומי, פועלות מספר ועדות העוסקות בתחומים שונים:
ועדת חינוך
"כי האדם עץ השדה, כמו העץ הוא צמא למים..."
אנו מאמינים כי על מנת שילדנו יצמחו נכון, יש להשקות ולטפח את הצמחים הרכים עד שיהפכו לעצים בוגרים.
ועדת החינוך הינה ועדה המטפלת בכל הנושאים הקשורים לחינוך, (כגון: צהרונים, קייטנות, חוגים ועוד) למעט ענייני מוסדות החינוך המנוהלים באופן פרטני:
פעוטון: הוקם לפני כ-18 שנה, זהו מעון פרטי המנוהל על ידי ההורים, בעזרת ועד המושב. הפעוטון מיועד לגילאי 3 חדשים- 3 שנים והוא שוכן במבנה חדש ומטופח עם צוות מטפלות מקצועי, חם ואוהב. שעות הפעילות: 7.00-16.00
גנון: מיועד לגילאי 3. עד השנה היו ילדי גיל 3 מצורפים לגן הטרום חובה- חובה אך עקב המספר הרב של הילדים והצורך לפצל את גן הילדים לשתי קבוצות גיל נפרדות – הוקם הגנון. בגנון יש גננת ועוזרת גננת המטפלות בילדים בחום ובמקצועיות. שעות הפעילות: 7.30-13.20.
גן ילדים: מיועד לגילאי 4-6 שנים, באחריות מחלקת החינוך של המוא"ז עמק יזרעאל. מבנה הגן מתוחזק על ידי המועצה והוא עשיר בציוד ובאוירה. את הגן מתפעלות מזה שנים רבות גננת מוסמכת וסייעת, צוות מסור, בעל יוזמה, מקצועי וחם.
שעות הפעילות: 7.30 – 13.20.
בית הספר: כתות א-ח. בית הספר הממ"ד נוסד ע"י מקימי הישוב לפני כ-73 שנה. לומדים בו ילדי שדה יעקב לצד ילדים מהסביבה הקרובה.
בבית הספר פועלת תכנית ניסויית ייחודית הנקראת "לצמוח מין השורשים" ומשלבת חינוך לערכי היהדות ואהבת האדמה.
בית הספר הינו קטן ואינטימי והילדים זוכים בו ליחס אישי, קיימים קשרים הדדיים וחברתיים טובים בין הילדים בגילאים שונים.
האווירה בבית הספר נעימה, רגועה וסבלנית, מעודדת למידה מתוך חוויה וללא אווירה תחרותית. הכיתות הגבוהות שותפות בארגון אירועים חברתיים-לימודיים כלל בית ספריים.
בתי ספר תיכוניים: עם סיום כיתה ח' הילדים פונים למוסדות תיכון שונים בסביבה הקרובה והרחוקה. מוסדות החינוך היותר דומיננטיים הם האולפנית בטבריה (לבנות) וישיבת תקוות יעקב אשר בתחום המושב (לבנים) המהווה רצף חינוכי לבית הספר היסודי אשר במושב.
צהרון: מידי שנה מתקיים צהרון במבנה הגן בין השעות 13.20 – 16.00.
חוגים: במושב מתקיימים חוגים שונים לילדי הגן ובי"ס יסודי, מבחר רחב יותר של חוגים קיים בטבעון ובסביבה הקרובה.
נוער: פעילות הנוער בשדה יעקב מתבססת בעיקרה על פעילות בני עקיבא. הסניף פועל באופן עצמאי ומנוהל ע"י הקומונרית (בת שרות לאומי) וע"י צוות מדריכים מהמושב.
הסניף פועל במועדון הנוער - מבנה חדש שהוקם בעזרת המועצה האזורית.
ועדת תרבות
ועדת התרבות מארגנת מספר אירועים קבועים בשנה, המיועדים לכל אוכלוסיית המושב: מסיבת פורים, טקס יום השואה, טקס יום הזיכרון, מסיבת יום העצמאות ו"מדרחוב" בחופשת הקיץ.
באירועים אלו ניתן לראות, את חתך האוכלוסיה של שדה יעקב על כל גווניו – מנער ועד זקן, מאיכר ועד מהנדס.
ועדת קבלה
ועדה אשר דואגת לתהליך קבלה מסודר של כל מי שמעוניין לבוא ולגור בשדה יעקב.
ועדה חברתית
זוהי הועדה ה"מחבקת" – אם בקליטת משפחות חדשות המגיעות למושב, אם בהושטת עזרה ליולדת ולמשפחתה בשבועות הראשונים ואם בצרכים שונים של משפחות או בודדים.
הגבאים- וועדת בית הכנסת
אחראים על תפקוד שוטף ביום-יום ובחגים ועל התחזוקה של בית הכנסת.
יוזמות פרטיות
אמנם כמעט לכל נושא יש וועדה, אך מעבר לכך, יש התארגנויות ויוזמות מבורכות של אנשים פרטיים. למשל...
לאחרונה הוקמה במושב קבוצת כדורסל, מדי שבת ישנם שני מוקדים של אמירת תהילים לנשים, ישנן קבוצות לימוד ושיעורים אשר מתקיימים בהתמדה מזה מספר שנים, כמו כן יש התארגנויות חברתיות לפי קבוצות גיל ועוד דוגמאות רבות ...
מבני ציבור
במושב קיימים מבני הציבור הבאים:
- מבנה המשמש כמועצה הדתית של המוא"ז, מקווה ובית טהרה.
- בית הכנסת ממוקם במרכז המושב, נערכות בו 3 תפילות ביום (שני מניינים בבוקר) ושיעורים יומיים ושבועיים. בביה"כ ספריה תורנית עשירה.
- אולם תרבות והמדשאה שסמוכה אליו לארועים גדולים.
- מועדון הנוער לכינוסים מצומצמים יותר.
- ספריית מבוגרים וספריית ילדים.
- מרפאה של קופ"ח הכללית.
- צרכניה.
- דואר.
- משרדי ועד האגודה ומשרדי הועד המקומי.
לסיום...
אז מה עוד לא אמרנו?
הצצנו בהיסטוריה ודיברנו בשבח המיקום הגיאוגרפי
ניסינו לתאר את האווירה ואת הנוף הפסטורלי
מנינו בגאווה ועדות, מיבנים, מוסדות
טיבלנו הכל בקצת בוץ ובריח הפרות
קהילה, חקלאות, נכדים, נינים, בית כנסת, תפילות
וילדי הגן שמטיילים בשדות
פסל זייד, שיח אבריק, הכרמל מרחוק
קולות של טרקטור וצחוק של תינוק
הפשטות, היופי, החום
שדה יעקב, זה שם המקום.