כפר גדעון

 

מקור השם 

המושב קרוי על שם השופט המקראי גדעון שפעולתו התרכזה באזור זה.

רקע והתיישבות

מושב בעמק יזרעאל כ- 4 ק"מ מצפון לעפולה. משתייך לפועלי אגודת ישראל.

נוסד בשלהי העליה השלישית, בשנת 1923 בידי עולים דתיים מטרנסילבניה שהשתייכו לזרם הפועל המזרחי. סבלו מחוסר גב תנועתי וכלכלי ארצי ולכן מחוסר הדרכה חקלאית מתאימה, וממחסור במקורות מים. שינוי חל משנמצאו מים.

על קשיי המקום מספר יצחק זיו אב מפי התושבים:
"שנה שלמה גרנו בחושות ערביות מוזנחות, בשכנותם של ערבים בתל עדש, ואח"כ עברנו לגור לצריפים פרוצים...הלכנו להנהלה הציונית לבקש תקציב, אמרו לנו: אתם יושבים במקום רע. הדרכה לא היתה לנו. לא ידענו מתי לחרוש ולזרוע. שלחו לנו פרה משותפת לכל שתי משפחות, היו אלה פרות שנפסלו מהעדר של בית אלפא. בסופו של דבר כאשר נשארנו כעשרים איש, נשלח אלינו מדריך חקלאי לבדוק את טיב האנשים, הוא פסל אחדים וכך נשארנו בכפר עשר משפחות.. לא יכולנו לחרוש כל כך הרבה אדמה ואז הציעו לנו מהסוכנות למסור אדמה לקבוץ השכן. מחינו! דרשנו תושבים חדשים. אך השכנים לא חיכו - גם להם האדמה היתה יקרה ויצאו בטרקטור לחרוש אותה...יצאנו מול טרקורים ושכבנו בתלמים ונופפנו בפטישים. או שאתם תמותו או אנחנו"... גם שהיה כסף לא היתה עפולה ולא היה איפה לקנות. וכשרציתי לנסוע לחיפה היינו הולכים בשתיים אחרי חצות לעפולה ובשמונים ושלושה מיל נוסעים לחיפה".

לאחר הקמת המדינה ועזיבת חלק מהמתיישבים הראשונים, ביקשו התושבים לחזק את המושב בעולים חדשים שישמרו על הצביון המקורי של המושב, אולם משהגיעו התושבים החדשים התברר שהם חרדיים יותר. המצב חרה לחלק מהחברים ובשנת 1956 התפצל המושב לשתי אגודות שיתופיות: "כפר גדעון" החרדית ו-"תלמי גדעון" המסורתית/חילונית. במשך קרוב לחמישים שנה קיים המושב סטטוס-קוו בין החילונים והחרדים עד שלאחרונה, בעקבות רפורמה של המועצה האזורית, נבחר ועד מוניציפאלי אחד ליישוב כולו ושתי הקבוצות חזרו לנהל את ענייניהן המשותפים יחדיו.

בשנת 2020 חיים במושב כ- 325 תושבים. 

תעסוקה

התושבים מתפרנסים מחקלאות ומעבודות חוץ.

חינוך 

הגיל הרך: במושב

בי"ס יסודי: במושב ובישובים סמוכים

חטיבה ותיכון: במושב ובישובים סמוכים