בית שערים

 

מקור השם

 על שם בית שערים ההסטורית שהיתה מושב הסנהדרין, ושיערו שהיא נמצאת בסביבה זו. רק עשור מאוחר יותר התגלו שרידי בית שערים ההסטורית בפאתי קריית עמל, על ידי אלכסנדר זייד - כשחפר יסודות לביתו.

רקע והתיישבות

בית שערים נוסד בשנת 1926 ע"י קבוצת עולים קטנה מיוגוסלביה, שמנתה כעשר משפחות. היתה להם בעיה רצינית של מים. הם התפרנסו מפלחה, כרם ולכמה חברים בכפר היו גם פרות. בגלל מצוקת הקיום הייתה תחלופה של תושבים. רק שלוש משפחות החזיקו מעמד מההתחלה ועד 1936. ב-1934 קנה דוד קלדרון משק בבית שערים. עד מהרה הבין שאין זכות קיום למקום הקטן ללא תוספת מתיישבים, והוא פנה למוסדות המיישבים שיביאו למקום גרעין התיישבותי וכך היה. בשנת 1936, זמן המאורעות בארץ, עלו חברי "ארגון אפרים" להתיישב בבית שערים. "ארגון אפרים" על שם אפרים צ'יזיק ז"ל, נוסד על ידי בני המושבים בלפוריה, מרחביה, תל עדשים וכפר יחזקאל, שהיו חברי הנוער העובד. הם חיכו שלוש שנים במגדל שעל ידי הכינרת, עד שהמוסדות המיישבים הציעו להם את בית שערים. משום כך נחשב מושב בית שערים למושב הראשון של הנוער העובד.

במגדל הצטרפו ל"ארגון אפרים" חברי שחריה, גורדוניה והבחרות הסוציאליסטית, שלא רצו להתיישב בקיבוץ והעדיפו מושב. כשעלו לבית שערים שילמו פיצויים לחברים הקודמים שעזבו. המוסדות המיישבים הבטיחו ל"ארגון אפרים" מים מחברת מקורות, שנוסדה אז, ותוספת אדמה, שיפרישו להם המושבים הוותיקים נהלל וכפר יהושע. נהלל החזיקה כפיקדון אדמות של קהילת ציון בג'דה, וכש"ארגון אפרים" בא לבית שערים היא נדרשה לתת לו את האדמה וכך היה. כפר יהושע נתנה לו ממכסת אדמתם 130 דונם אדמת ביצה.

במשך שנתיים, ישבו חברי בית שערים במחנה צריפים על השטח של בית שערים היוגוסלבית. המחנה מנה כ-60 צריפים. לפרנסתם עבדו החברים בעבודות חוץ, בין היתר בחפירת תעלות לצינורות של מקורות ממעיינות כברי ועד בית שערים. רק אחרי שנתיים עשה האדריכל קאופמן תוכנית למושב ל-70 משקים והוגרלו המגרשים לחברים. את הצריפים הראשונים העבירו בשלמותם עם טרקטור שרשראות T20 , למגרש המסומן של החבר. המומחה להעברת הצריפים היה שייקה הוכמן, שלמד את הפטנט מדן אנקורי מכפר ויתקין. הצריפים הועברו על כל תכולתם. לאחר מכן הגיעו המים ממקורות ובמשך הזמן גם הושלמה מכסת הקרקע. תחילה נבנתה רפת מבטון. החברים גרו בצריפים והמקלחת ובית השימוש היו בחצר. החברים פיתחו משק מעורב: רפת, לול, פלחה, ירקות ומטעים. בשנות החמישים בנו רוב החברים את בתיהם. עד אז הם גרו בצריפים. שנה אחר כך נכנס החשמל למושב. בשנות ה-90 נבנו שכונות חדשות המיועדות לבני המושב.

כיום, קיימים במושב שני ועדים, שפועלים ביניהם בתיאום ובשיתוף פעולה: ועד האגודה החקלאית, המייצג את החברים החקלאים וועד מקומי, המייצג את החברים החקלאים ואת כל יתר תושבי המושב.

נכון לשנת 2020 חיים בבית שערים כ-750 תושבים.

במושב מתקיימת פעילות חברתית ענפה; משחקייה לפעוטות, פעילות לילדים בכיתות א'-ג', פעילות נוער ופעילות לוותיקים וכן חוגים רבים לילדים, נוער ומבוגרים.

תעסוקה

הדור השני בכפר, פיתח משק מתמחה; ענף אחד מרכזי ובצדו ענף משקי. פותחו רפת חלב, פיטום הודים, ירקות, פרדסים וגידולי שדה, חממות ורדים, אבוקדו, פקאן ומשתלות הדרים, זיתים, ורדים וצמחי נוי ונבנה מאגר מים. המחלבה נסגרה ובמקומה מגיעה מיכלית של תנובה למשקי החברים ואוספת את החלב. במושב חדרי אירוח. 

חינוך

גיל רך: פעוטון וגן במושב

בית ספר יסודי: יסודי נהלל

בית ספר תיכון: ויצו נהלל