בהמשך לשאלה שהועברה למנהלת הבחירות - מי הגורם המוסמך לאכוף את חוקי תעמולת הבחירות, תשובתה לפיה הגורמים המוסמכים על האכיפה הם יו"ר ועדת הבחירות, משטרת ישראל והרשות המקומית, אבקש להוסיף את חוות דעתי לעניין זה.

להלן חוות דעתי:
1. על הצבת שלטים בתחום הרשות המקומית חלים מספר חיקוקים בו זמנית, למשל: חוק העזר (שילוט), חוק הבחירות (דרכי תעמולה), תשי"ט- 1959 (להלן: "חוק דרכי תעמולה"), חוק הדרכים (שילוט), תשכ"ו- 1966 ועוד.
2. ככלל, אין בעובדה שחיקוק אחד חל על פעולה מסויימת כדי להוציא את תחולתם של חיקוקים אחרים.
3. הסוגיה נבחנה על ידי היועץ המשפטי לממשלה במסגרת הנחיות מס' 1.1912 (ינואר 2021). אנסה לתמצת הנחיות אלו ואת השלכותיהן על חוות דעתי.
4. בבסיס החוקים השונים עומדות תכליות שונות. חוק העזר העירוני נועד להבטיח את חזות העיר, שמירה על הרכוש הציבורי, ניקיון ומניעת מפגעים; להבדיל, למשל, מחוק דרכי תעמולה שמטרתו היא שמירת השוויון בין המועמדים והבטחת הגינות המאבק הפוליטי.
5. אכיפת חוק העזר על מודעות ושלטים שנושאם פוליטי, בייחוד בזמן מערכת בחירות, היא סוגיה רגישה, הדורשת אחריות ושיקול דעת זהיר מצד הרשות, לבל תמצא עצמה הרשות המקומית שלא לצורך, בליבה של הקלחת הפוליטית.
6. לכן, אני סבור שאם אין בשלטי הבחירות פגיעה קשה ומשמעותית בחזות העיר, בתנועה החופשית של העוברים והשבים או מפגע שמסכן את הציבור, אזי מוטב שגורמי האכיפה העירוניים לא יאכפו את חוק העזר על שלטים אלו, וישאירו את ההכרעה בעניינם ליו"ר ועדת הבחירות האזורית.
7 חוק דרכי תעמולה והתקנות שהותקנו על פיו, אינם מגבילים את הגשת העתירות לפי החוק לגורמים מסויימים, ולכן כל מי שרואה עצמו נפגע, רשאי לפנות לוועדת הבחירות ולדרוש הסרת שילוט שהוצב בניגוד לחוק.
8 . יחד עם זאת, אבקש להדגיש כי אין זה ראוי שהרשות המקומית תהיה הגורם שיפנה ליו"ר ועדת הבחירות, שכן (א) היא אינה הצד הנפגע באופן ישיר ו- (ב) הדבר עלול לגרור אותה למאבקים פוליטיים.

אבי גולדהמר, עו"ד

לצפייה במסמך המקורי - לחצו כאן