'בום ברשת'

 

 

מפגשים מקוונים שהתקיימו במסגרת שבוע המודעות הבינלאומי למוגנות ברשת במועצה 

 

'לראות את הילד הדיגיטלי'

יעל מן שחר בהרצאה להורי ילדים ונוער, על האופן שבו המוח מגיב לסביבה טכנולוגית ובמתן פתרונות ממשיים, כלים ושיטות להתנהלות מוצלחת יותר למוח ולנפש בעידן הדיגיטלי.
מהן היכולות שיש לפתח בקרב ילדים שגדלים לעידן בו המכונות עושות את החשיבה והרובוטים עושים את העבודה?
יעל מן שחר מרצה וחוקרת בתחום הפסיכולוגיה של הטכנולוגיה

עיקרי ההרצאה שהתקיימה ביום שני 8.2.21

אנחנו נמצאים בעידן שהטכנולוגיה היא חלק ממנו והיא הולכת ומתקדמת, הולכת ומתרבה. בעולם עמוס טכנולוגיות (מבורכות) כדאי לדעת להתנהל - גם מבוגרים ובוודאי ילדים. 
ההרצאה עסקה בשתי סוגיות, או בשני תפקודים עיקריים, המושפעים מטכנולוגיות ובכלים לשמר את אותם תפקודים גם בעולם משופע טכנולוגיות.

דמיון ויצירתיות:
הדמיון והיצירתיות מופעלים בעיקר בזמן שהות, 'זמן מת'. מדובר בזמן שלא תכננו אותו ובו אנחנו עושים... כלום. דוגמאות ל'זמן מת': מקלחת, המתנה למעלית, המתנה למסמך שירד או יעלה במחשב. אם נבחן את עצמנו, נראה שאנחנו (מבוגרים) מאפשרים לעצמנו מעט מאוד זמן מת. בדרך כלל, באופן טבעי, נמלא בתוכו משימה ונייעל את לוח הזמנים שלנו. ההמלצה: מתוך 80 'זמנים מתים' בממוצע, ביום - לאפשר לשלושה מהם באמת להיות 'זמנים מתים'.

אצל הילדים שלנו, זמן שהות הוא טבעי יותר ויש להם הרבה ממנו. הכלי המרכזי הוא לאפשר אותו. כשרואים ילד בוהה, ילדה עסוקה במשחק דמיוני. לא להפריע ולאפשר להם להיות שם. הם מפתחים את היצירתיות שלהם.

קשב וריכוז:
קשב הוא מצב נתון. ריכוז הוא משהו שניתן להשפיע ולעבוד עליו.
הטלפון, על מגוון ההתראות שבו, הוא 'תיבת סקינר' של התקופה הנוכחית - כל התראה מביאה איתה עליה במתח (גם אם לא מורגש) לגבי מה שהיא מכילה בתוכה. המתח הוא דבר מצטבר ובסופו של דבר- או שנתרכז במלחמה שברצון לא לפתוח את ההתראה, או שנפתח אותה. כך או כך, יצאנו מריכוז. אגב,  לשוב לריכוז מלא, ככל ש היינו בכזה, ייקח לנו 23 דקות, בממוצע. אם רוצים באמת להתרכז - מרחיקים את הטלפון. ממש. מחוץ לחדר (לא תמיד, כשצריך).
באופן כללי- הדרך הטובה ביותר להפחית את הסחות הדעת ואת רמת המתח היא להסיר את ההתראות. אם לא לגמרי, אז לפחות את חלקן.
זכרו- בהתחלה קשה, אך סביב היום ה-14 אפשר להסתדר בלי ההתראות ותמצאו את עצמכם נכנסים פחות ופחות למכשיר לבדוק מה החמצתם, שלא התקבלה לגביו התראה.

ועוד טיפ לגבי ריכוז: אם כבר מתרכזים במסך, אז רק במסך אחד - לא לעבור בין מסכים, כמו;  לראות טלביזיה ותוך כדי לסרוק את הנייד. וכשהילדים שלנו שקועים במסך, לבקש שיניחו לרגע, כשאנחנו מדברים איתם ואז יחזרו... אי אפשר באמת להיות בין הממדים האלה יחד.

מידע נוסף מההרצאה, תוכן ופודקאסטים של יעל מן שחר, ניתן למצוא באתר: https://yaelmanshahar.com/

 

'כלים לשמירה על ילדינו ברשת'

מפגש מקוון עם לורנס תומר, קצינה ביחידה 105 - היחידה להגנה על בטחון ילדינו ברשת.
כיצד פועל המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת ואיך ניתן לפנות אליו? מהם האיומים המרכזיים ובאילו זירות ברשת מתרחשות עיקר הפגיעות בילדים? כיצד נסייע לילדינו להתגונן מפני איומים אלה?

עיקרי ההרצאה שהתקיימה ביום שלישי 9.2.21 

לורנס סקרה את פעילותה הייחודית של היחידה ואת מודל הפעלתה וכן, נתנה מספר כלים מרכזיים עבור הורים בנושאים של פגיעה והגנה מפניה ברשתות.
יחידה 105 ממוקמת תחת להב 433 ועניינה הוא התמודדות עם פגיעות בקטינים ברשת. ביחידה פועלים שוטרים מתחום הסייבר, לצד אזרחים ממשרדי ממשלה שונים, המייצגים תחומים שונים; טיפול, משפט, חינוך. היחידה מעניקה טיפול משולב, מעבר למישור הפלילי ונותנת מענה גם במקרים שאינם מהווים עבירה פלילית. 

על פי רוב, כאשר יש מעורבות של התנהגות פלילית, יש להגיש תלונה גם בתחנת המשטרה. ניתן להגיש תלונה גם באמצעות הרשת (בקישור: https://www.gov.il/he/service/request-file-complaint-online-during-emergency) חשוב לדעת שגם אם הוגשה תלונה בתחנת המשטרה, היחידה ממשיכה לטפל בפנייה. הסיבה שבגינה מגישים תלונה, בנוסף, היא שבחלק מהמקרים תידרש חקירה, אותה רשאים לבצע רק חוקרי נוער מורשים (שאינם בהכרח חוקרי סייבר). 

לורנס קראה למעורבות הורים, בכל הנעשה ברשתות על ידי הילדים; היכרות עם האפליקציות, קיום שיח לפני העלאת אפליקציה לשימוש, הגדרות הרשאות בשיתוף (דוגמת מיקום, מצלמה וכו')

 

'כשהקורונה פגשה את הטכנולוגיה' - התנהלות מיטיבה עם מסכים

ד"ר מירן בוניאל ניסים מרצה וחוקרת בכירה בתחום הפסיכולוגיה של האינטרנט  - איך מנהלים שיח משפחתי בעולם דיגיטלי ועמוס במסכים? תמונת המצב של ילדים השקועים במחשב ובטלפון החכם, החששות והאתגרים שמציאות זו מציפה.  

עיקרי הדברים מהמפגש שהתקיים ביום רביעי 10.2.21 

מירן סקרה בפנינו את ההשפעות השונות שיש למסכים על התפתחות הילדים, החל מבעיות ראייה, דרך השפעות אכילה מול מסך ועד הקשר בין מסכים להפרעות קשב וריכוז. מעבר לכך, מירן שוחחה על ההשפעות שיש לשימוש שלנו ההורים, במסכים, על ילדינו – בוודאי  בימים אלה, שבהם אנו משתמשים במסך יותר ויותר מול ילדינו.

מתוך הבנה רבה כי בתקופה זו יש קושי ביישום ההמלצות ועם זאת, עדיין מדובר בתקופה קריטית בהתפתחות הילדים, הובאו ההמלצות הבאות, אשר די ביישום חלק אחד, בהמלצה אחת מבין הכלים שניתנו, כדי להתחיל שינוי;  

• על פי ארגון הבריאות העולמי - עד גיל שנתיים, מומלץ להימנע לחלוטין ממסכים.
• עד גיל 8 - הקפידו על שעתיים מסך ביום, לכל היותר.
• אל תעשו את הקישור בין שקט לבין מסך. גם הילדים סופגים זאת ואחר כך זקוקים למסך כדי להירגע.
• הורים עובדים עם מחשב בבית? - עדיף לעבוד בחדר נפרד, מאשר לשבת עם המחשב במרכז הבית. היעדרות עדיפה על "נוכחות נעדרת".
• עודדו את הילדים לצאת החוצה, לשחק במשחקים ששיחקנו בהם בעבר. כאלה שדורשים מהם לתרגל מיומנויות חשובות לחיים; המתנה בתור, המצאת יש מאין, חלוקת משאבים וכו'.
• מסך גדול ורחוק עדיף על מסך קטן וקרוב. מבחינת התכנים, העוצמות, המהירות - כל המסכים זהים. הטלוויזיה החכמה זהה למכשיר.
• שימת לב למסרים שלנו, ההורים, בנושא: האם אנחנו מצלמים את הילדים שלנו, שוב ושוב, בטלפונים ומפיצים ברשתות? האם אנחנו משוטטים בנייד, במקום להיות עם הילדים? מדוע?
• קבעו לכולם זמן אחד ביום, נטול מסכים.
• טלפון ראשון, מכל סוג שהוא, לא נותנים לילד כתוצאה מלחץ או סיבה מסוג "לכולם יש". אתם, ההורים, מחליטים מתי הילד או הילדה שלכם מוכנים. אם אכן לכולם יש, קחו אחריות על חיבור הילד.ה כך שלא יצאו נפסדים.

מוזמנים לקרוא עוד בנושא באתר של ד"ר מירן בוניאל ניסים: http://www.mbn-psychonet.com/Default.asp?sType=0&PageId=97037