פרויקטים באגף קהילה ורווחה המנצחים ביזרע-ראלי חוגגים יובל בקיבוץ הסוללים נוער מתנדב בהושעיה סטודנטים ב"מכללת ותיקים"
    קהילה רווחה ויישובים
    דלג על קהילה רווחה ויישובים

    קהילה רווחה ויישובים

    ת.ד. 90000, עפולה 1812003

    בית המועצה ליד קיבוץ מזרע 

    למפה ב- waze לחץ כאן

    טלפון: 04-6520111

    פקס: 04-6520000

    מוקד 24/7: 04-6520100

    שעות פעילות: 7:30-16:000

    הורים, רגע לפני שמתחילה השנה החדשה

    4/09/2016 עודכן בתאריך

    שתהייה לנו שנה טובה

    נתחיל את השנה בראייה חיובית, נחזק את הטוב ונאפשר תקשורת פתוחה.

    ככל שנהיה קשובים יותר לילדינו כך הם יוכלו לפנות אלינו בכל עת.

     

    יהיה לנו קל יותר אם נזכור ש......

    • מונולוגים ארוכים (חפירות)- לא בביתנו

    נמנע מנאומים ארוכים ונדבר קצר, ברור וממוקד. ככל שהדיבור שלנו יהיה קצר יותר, כך נישמע ונשפיע יותר.

    • הילדים שלנו לא 'עושים לנו'

    הם עושים עבור עצמם- למען הגדילה, הלמידה וההתפתחות שלהם- אנחנו נמצאים שם, וזה חשוב, אך עדיין – חשוב שנדע "להיפרד" מהם. התפקיד שלכם הוא לדעת מתי לומר לעצמכם "זה שלו, לא קשור אלי" – בוא נשמור על זה ולא נתבלבל.

    • רגשות אשם- דרך ללא מוצא

    רגשות אשם חוסמים תקשורת ומייצרים מקום נוח להסתתר מאחוריו.

    השנה ניקח אחריות, נעשה הכי טוב שאפשר- ונתנצל כשצריך.

    • לא צריך לרחם על הילד

    "הוא כל כך מסכן", "כל כך קשה לה". רחמים הינם פעולה מחלישה. המסר שעובר לילד: אין לך יכולות וכוחות, אתה חסר אונים. חמור מכך: ילדים שהוריהם מרחמים עליהם, חיים בתחושה שאינם מאמינים בהם.

    ואם ההורים לא יאמינו – מי כן? בכל פעם שתחושה זו עולה בכם, חישבו על היכולות של הילד, על הפוטנציאל, ועל המקרים בהם התמודד עם אתגרים בהצלחה.

    • לא צריך לתת עצות

     בואו נעשה זאת רק כאשר יבקשו מאתנו. הילדים שלנו לא ממש צריכים את העצות שלנו. אם נשים לב, הם גם מקבלים אותן מאתנו מבלי שבכלל ביקשו. יש להם רעיונות מצוינים, לא פעם מוצלחים משלנו, ובוודאי קרובים יותר לעולמם.

    • לא להדביק תוויות

    כשאנחנו מתייגים (מדביקים תוויות) את הילדים שלנו, אנחנו למעשה מקבעים את ההתנהגות שלהם ומרחיקים את האפשרות לשינוי. בואו נגלה עוד ועוד תכונות ויכולות של כל ילד וילד, נדגיש אותן- ונרחיב את מנעד האפשרויות שלו.

    • לא כל מה שהיה הוא שיהיה

    אנו נוטים להתקבע על דברים שקרו בעבר ולחשוב שכך יהיה תמיד: "אני לא טוב בזה", הילד שלי לא אוהב את זה". אם נמנע מחשיבה מקבעת, נגלה שגם אנחנו וגם הילדים שלנו יכולים להשתנות.

    • הצבת גבולות ברורים

    אנחנו מאוד אוהבים את הילדים שלנו. רוצים לתת להם את כל מה שאפשר וגם, לא פעם, את מה שאי אפשר. לאהבה שלנו אין גבולות. אנחנו לא רוצים לאכזב אותם, להכעיס אותם או לגרום להם להרגיש רע, והכי-הכי אנו רוצים שהם יאהבו אותנו ויחשבו שאנחנו ההורים הכי טובים שיש.

    הבעיה שבדרך זו אנחנו מבלבלים אותם במקום לעזור להם. חשוב ללמד את ילדנו להתמודד עם המילה "לא", להגדיר באופן ברור מה מותר ומה אסור, להפסיק לאפשר להם לנהל אותנו. התפקיד שלנו הוא לשים גבולות היכן שצריך- ולהמשיך הלאה.

     

     שתהיה לכולנו שנה טובה

    עבור לתוכן העמוד