נפרדים מעפרי דגני

מהנדסת הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'יזרעאלים',הפורשת לגמלאות
8/01/2019 עודכן בתאריך

בחודש שעבר סיימה את תפקידה ופרשה לגמלאות עפרי דגני, שכיהנה כמעט 30 שנים בתפקיד מהנדסת הוועדה המרחבית לתכנון ובנייה 'יזרעאלים'.

 

טקס הפרידה מדגני נערך בפתחה של ישיבת הוועדה השבוע, יום ג', במעמד: ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר, המכהן כיו"ר הוועדה כיום, דובי ויינגרטן, מהנדס המועצה, יאיר ארז, סגן ראש המועצה ויו"ר הוועדה בעבר, יורם רז, חבר הוועדה ומנכ"ל האקדמית עמק יזרעאל בעשורים האחרונים, ברוך שמיר, מהנדס המוא"ז מגידו, רחלה בן חורין מגבעת אלה, חברת הוועדה, מיכל אושרוב – נציגת משרד השיכון, דודי בריל – יו"ר הוועדה ומנהל היחידה האסטרטגית במועצה בעבר, גדעון קרול, שמאי הוועדה, נציגי העובדים, הרט"ג, הנהלת המועצה, חברי הוועדה ועובדי יזרעאלים.

 

דגני נפרדה משותפיה לדרך במילים חמות: "אני מסיימת היום שרות של 29 שנים בבית המועצה. תקופה שהיא שליש חיים, ועבורי תקופה משמעותית ביותר. נהניתי והייתי גאה להשתייך לשני הארגונים, ה'יזרעאלים' והמועצה אזורית עמק יזרעאל. שניהם עבורי בית ומשפחה. אני מודה לכולכם, גם מי שעבד עמי בפועל, גם מי שסייע וגם מי שהאיר פנים ב"קדרה של יהודית" ובפרוזדורים. אני מברכת את כולכם שתיהנו לשרת את האוכלוסייה הנהדרת של העמק ולהיות חלק מהארגון הייחודי שלנו, ומאמינה שנמשיך ונתראה בעמק. היו שלום".

 

את מקומה של דגני כמהנדסת הוועדה, ממלאת אורית כהן, מהיישוב אמירים. כהן כיהנה בתפקיד מהנדסת המועצה והוועדה מרום הגליל ולה ניסיון רב בתחומי עיסוק הוועדה. 

 

ראש המועצה האזורית עמק יזרעאל, אייל בצר: "עפרי לאורך שנים, היא הוועדה – ויש לנו ועדה מצויינת, עם עשייה אדירה, הכל בקור רוח ובשכל ישר. הרוח האמיתית והליבה של הוועדה זו מהנדסת הוועדה. אנו מודים לך על שנים של עשייה אדירה, בנייה ופיתוח של העמק והאזור, מוקירים את תרומתך ארוכת השנים ומאחלים לך בריאות, הצלחה והנאה בהמשך דרכך".

 

במהלך הטקס, הקריאה עפרי דברי פרידה מרגשים במיוחד:

" כמי שגדלה בנגב, אני מתרגשת עד היום מהנוף המלווה אותי בנסיעה מהבית לוועדה. זה מתחיל בבתים הלבנים החבויים בין עצי הזית על גבעות זרזיר, בואך צומת נהלל, שם מתגלה לפתע המעגל המפורסם במלוא הדרו, ומשם נפרשים להם שדות העמק עד לאופק, משנים צבעם בהתאם לעונות השנה, השקדיות הפורחות על אדמות שריד, התבור וגבעת המורה הניצבים להם בגאון מנגד.

התחלתי לעבוד ביזרעאלים בסתיו 1989, מחליפה את מיכל ארנט ז"ל, אשר פרשה לגמלאות אחרי 28 שנות כהונה כמהנדסת הוועדה הראשונה של יזרעאלים. טרם שעזבה יעצה לי מיכל, בחיוך ממזרי ובמבטא דרום אמריקאי, שלא אשאר כל כך הרבה שנים בתפקיד...

הוועדה מנתה אז 8 עובדים בלבד, והצטופפנו בארבעה משרדים קטנים. ישיבות הוועדה התקיימו בחדר ישיבות לא גדול, כל התכניות היו בסמכות וועדה מחוזית ולפיכך אפילו לא טרחנו להזמין את המתכננים להציגן, במרבית המקרים המלצנו הן על התכניות והן על אישור הבקשות להיתר, ללא תנאים כמעט. מזכירת הוועדה היתה גם זו שבדקה את כל הבקשות להיתר וגם את התכניות, וכיוון שהיתה מושבניקית, הגיעה לעבודה מידי בוקר ישר מן השדה במכנסיים קצרים.

בשנות השמונים פרסם הסופר מאיר שליו את ספרו "רומן רוסי". מה רבה היתה שמחתי, כשנוכחתי כי כל הדמויות מן הספר קרמו עור וגידים, והתייצבו אצלינו בוועדה, בזו אחר זו, במגפיים שהותירו עקבות בוץ במסדרונות, ובמבטם אותו להט קדום של מייבשי ביצות וגואלי אדמות.

ראשית שנות התשעים. חברי המושבים התחבטו בחיפוש פתרונות מגורים לבנים שאינם ממשיכים. הקיבוצים, שהיו עדיין שיתופיים, לקקו את פצעי המשבר תוך שהם נפרדים בכאב מדורות שלמים של בנים, אשר יצאו לחפש מזלם מחוץ לגדר. הישובים הקהילתיים היו צעירים מאוד, וחיפשו לעצמם זהות משלהם, בתוך כל המיתולוגיה המפוארת של העמק. בתוך כל אלו פעלה הוועדה המקומית, מלווה את האבולוציה שחלה בישובי ההתיישבות, כמו גם את הפיתוח הכלכלי שיזמו המועצות האזוריות כתשובה למשבר בהתיישבות, תוך שהן תופסות מקומן של התנועות המסורתיות בהובלת תהליכי השינוי. הוועדה עסקה לא מעט גם בליווי הפיתוח המהיר שחל בכפרים הבדואים.

חלפו שלושה עשורים. המושבים הורחבו, ובתוך חלקת המגורים החלו להתפתח תעסוקות. הקיבוצים קלטו דורות חדשים של צעירים, ובינהם גם בנים חוזרים לתחום המחנה. הכפרים הבדואים קיבלו מעמד של מועצות מקומיות עצמאיות. המועצות האזוריות מתהדרות באזורי תעסוקה מתקדמים. את העמק חוצים קווי גז, קווי מתח עליון וכבישים מהירים עתירי מחלפים. רכבת העמק נוסעת שוב. חוק התכנון והבנייה התעבה. הוועדה קיבלה סמכויות רבות יותר, ולפני שנתיים זכתה בתואר המיוחל "ועדה עצמאית" שהביא עימו  אחריות גדולה שבעתיים. 

 

מנגד, מוסדות התכנון המקדשים את העירוניות, גזרו מגבלות פיתוח נרחבות על המרחב הכפרי, אל מול תנופת פיתוח אדירה של הערים על חשבון השטחים הפתוחים של העמק.

הדרך לוועדה עדיין מרגשת אותי, גם אם הכפרים של זרזיר התחברו והתעבו, ואת עצי הזית תופס מקומן של חנויות אשר צמחו בקומות העמודים, גם אם בצומת נהלל צמחו רמזורים ואנטנות סלולריות, ובמקום השקדיות של שריד נבנית שכונה חדשה של מגדל העמק, מנגד עדיין ניצבים איתן גבעת המורה והתבור, ובצילם ארובות תחנת הכח של אילון תבור.

זקני העמק פינו מקומם לדורות של צעירים מתוחכמים, יזמים וחדשנים. הלהט בעינהם של אלו אינו נופל מזה של קודמיהם. ביזרעאלים צמח דור חדש של עובדים, מקצועיים ובורקי עיניים, ואורית הצטרפה חדורת מרץ ומוטיביציה.

 

משפחת יזרעאלים יקרה שלי, אני מאחלת לכם להמשיך וללוות את הפיתוח, לשרת את תושבי העמק במסירות ולזכור תמיד את האנשים שניצבים מאחורי כל בקשה להיתר ואת הישוב הכמה לפיתוח מאחורי כל תכנית. סוד ההצלחה של הוועדה טמון לא רק במקצוענות שלכם, אלא גם בהתלהבות ובנכונות לעזור שמאפיינת את כולכם.

מילים אחרונות לכם, חברי הוועדה. רובכם מתנדבים שמגיעים מידי חודש בחודשו, משקיעים 4 או 5 או 6 שעות, צופים בתכניות, מקשיבים להסברים, מטים אוזן לדברי המתנגדים, מנסים לאזן בין טובת הפרט לבין טובת הכלל, בן זכות האדם על קניינו לבין האינטרסים של הסביבה. אני מצדיעה לכם, ומאחלת לחברי הוועדה החדשים להמשיך ולדבוק בחיפוש אותו איזון חשוב. תודה רבה לכולכם. נעמתם לי מאוד. היה מרתק".  עופרי דגני

עבור לתוכן העמוד