רכבת העמק ותחנותיה

ב- 3 במרס 1948 ירד המסך על רכבת העמק....
1/09/2016 עודכן בתאריך

ב-1 במאי 1900 הכריז הסולטן עבדול חמיד השני על בניית "מסילת הברזל החיג'אזית" מדמשק למדינה ומכה, שבחיג'אז, בחצי האי ערב. המטרה: שיפור תנאי התעבורה של העולים למכה. התכנון הופקד בידי המהנדס הגרמני ביינריך מייסנר. הקטע הראשון - דמשק דרעה (בעבר הירדן המזרחי) - נפתח ב- 1902. עד מהרה הוחלט להצמיח למסילה החיג'אזית שלוחה מערבית - עה -חיפה, דרך עמק יזרעאל - שתאפשר מוצא לים התיכון. 40 שנה קודם לכן, כבר הציע הקונסול הבריטי בחיפה ליזום בניית מסילת ברזל שתחצה את העמק ותחבר את חיפה עם בגדד, אבל ההצעה מעולם לא נשקלה ברצינות. 

לבסוף, הפכה רכבת העמק למציאות. ב- 1903 הוחל בבניית הקו וב- 15.10.1905 נערכה הנסיעה הראשונה מחיפה לדמשק. 

רוחב המסילה ברכבת העמק היה כרוחב המסילה החיג'אזית - 105 ס"מ, רוחב חריג וצר מאוד. כל יתר מסילות הברזל בארץ הן ברוחב 143.5 ש"מ. הרוחב החריג הוא ש"יהרוג" את המסילה כעבור כחמישה עשורים. 

טיב המסילה שבנה מייסנר היה מעולה, אך התחזוקה התורכית היתה לקויה מאוד וקטרים רבים שבתו בשל הזנחה. עד כמה שזה ישמע מוזר, רכבת העמק הפרימיטיבית של ימי התורכים החזיקה בלפחות שני שיאי עולם:
א. הייתה בה תחנת הרכבת הנמוכה ביותר בעולם - תחנת גשר נהריים, ממזרח לקיבוץ גשר של היום: 246 מ' מתית לפני הים! שיא זה יישבר רק לאחר סלילת הקו לסדום , הנמצאת 400 מ' מתחת לפני הים.
ב.  היא החזיקה בשיא עולמי לנסיעה במסילה צרה - 100 קמ"ש! את השיא קבעו טייסים גרמנים, שהוצבו בימי מלחמת העולם הראשונה בבסיס ליד עפולה ורצו להגיע במהירות לבילויים בחיפה. הם התקינו מנוע של מטוס עם מדחף על קרון של הרכבת. ההכלאה אפשרה להגיע למהירות של  100 קמ"ש, דווקא ברכבת העמק האיטית.  

רכישת אדמות העמק בידי חנקין 1920 מסמנת תחילה של עידן חדש בעמק יזרעאל.
שרשרת הישובים שהקימו החלוצים הפכה את העמק, שהיה "סבך מחניק של ביצות, אפוף יתושים וזבובים רוחשים" - לאזור חקלאי פורח. רכבת העמק, שעד 1937 עיתה עורק התחבורה היחיד בין עפולה לבית שאן, מלאה תפקיד חשוב במפעל ההתיישבות האדיר הזה.

 

הרכבת נוטלת חלק פעיל גם בעליה לקרקע של ראשון ישובי חומה מומגדל - קיבוץ תל עמל, בשנת 1936. ה"חומה" נבנתה מלוחות עץ כפולים, שהרווח בינהים מולא באבנים ובחצץ. האבנים נאספו מוואדיות שבאזור, אבל חצץ היה צריך להביא מהמחצבות שליד חיפה. כשניסו להביא את החצץ במשאיות, הן שקעו בדרכים המשובשות. בסוף, הביאו חצץ בקרון, שפכו אותו ליד שאטה ומשם הוא הובא בעגלות לתל עמל. השיעור נלמד, ולעליה לקרקע של שער בגולן ומסדה בובאו ברכבת המגדל, חלקים מן החומה ואף הצריפים של הנקודות החדשות. 

בעקבות הישובים החדשים בעמק קמו עוד ועוד תחנות לרכבת העמק. 14 מתוך 17 התחנות שפעלו מחיפה עד צמח ב-1945 היו של ישובים יהודים ורק 3 שירתו בעיקר אוכלוסייה ערבית - שאטה, בית שאן וצמח.  

מה הפלא שהרצפלד, המזכיר האגדי של המרכז החקלאי, הפך את רכבת העמק למשרדו הנייד. הוא עלה לרכבת בדגניה ותוך נסיעה לחיפה היה מקבל בכל תחנה את גזבר הקיבוץ הסמוך. הם היו דנים על ענייני כספים והלוואות עד לתחנה הבאה, בה גזבר אחד היה יורד ואחר היה תופס את מקומו.

 

מסיפורי רכבת העמק:
רכבת העמק עשתה את דרכה לחיפה בבוקר בשעה כה מוקדמת, שבעמק קישרו בינה לריבוי הילדים שנולדו באזור. לפי הסברה, היתה צפירת הקטר מעירה את החברים, וכיוון שהם כבר התעוררו והיו במיטה - עסקו בפרו ורבו. אבל אולי גם זה רק עוד אחד מהסיפורים שסיפרו עבעמק על הרכבת "שלהם".
דיוק? לוח זמנים? מי בכלל חשב על דברים כאלה?! תמורת כמה גרושים עצר נהג הקטר בכל מקום שרצית, כמו במונית שרות. אבל רוב הסיפורים היו על הכרטיסן ועל אלף הדרכים שבהן סידרו אותו אנשי העמק.
"כשהיו נוסעים הרבה חברים", נזכר אחד מוותיקי העמק, "היו כולם משייבם לכרטיסן שביקש את הכרטיס במילה אחת - "מוכתר", ברומזם לקרון הבא, לאמור, המוכתר הוא שישלם עבורנו. ואותו מוכתר (הגזבר) אם בכלל נמצא ברכבת, יצא ב- 5 גרוש ידי חובתו, אפילו אם שילם בעד עשרות נוסעים".
אנשי עין חרוד, שנסעו ברכבת למחצבה שבה עבדו, היו קונים רק כרטיס אחד ונדחקים כולם - חמישה, שישה - בתא השירותים. כשהכרטיסן היה דופק בדלת, הם היו כולאים את נשמתם ואחד היה מוציא את היד ומושיט את הכרטיס האחד.


גם על "מהירותה" של רכבת העמק צחקו. אפרים רחמן כתב על כך בשירו "רכבת העמק":

 

בבוא החורף/ ירדו מהקרונות / איש איש לפי תומו/ לקטוף כלניות
ובסוך הקיץ/ קטפו פרחי חצב/ בעודה זוחלת/ במהירות של צב.
רכב איש על סוסו/ דיבר עם הנהג/ ידיים לחצו/ כדרך המינהג
לפתע הרוכב/ מתוך נימוס אמר/ אני קצת ממהר/ ולדרכו דהר.

 

ב- 3 במרס 1948 ירד המסך על רכבת העמק. כיוון שבחודשים הראשונים של מלחמת השחרור הזרימו הערבים לוחמים ואספקה לכוחות קאוקג'י באמצעות רכבת העמק, פוצצה ההגנה בלילה שבין ה-2 ל- 3 במרס את הגשר בק"מ ה- 44 של הקו, בין עפולה לגבע. הפיצוץ שם קץ להמשך הזרמת התגבורות הערביות - אך גם לרכבת העמק עצמה.

ברכבת ישראל לא ויתרו על רכבת העמק. לאחר קום המדינה, לא חודשה פעילותה של רכבת העמק באופן סדיר. בשנים הראשונות עוד הופעלו מספר רכבות נוסעים לכפר יהושע, או עפולה בעיקר לצורך טיולי תלמידים, אך לא יותר מכך. ב1951 הועלתה תכנית להפעלת רכבת משא בין חיפה לעפולה, אך היא לא מומשה, בגלל רתיעת הנהלת הרכבת מהפעלת שתי טכנולוגיות - אחת על מסילה תקנית ואחת על המסילה הצרה של רכת העמק.

השנים עוברות ובעיתון "דבר" מתרעמים ב-1983 על כך שרכבת ישראל מתעקשת לשמר את השטח שבו עברה רכבת העמק ולא לאפשר שימוש כלשהו בשטח זה. אבל אנשי הרכבת אומרים לעצמן כל הזמן "האמינו, יום יבוא. רכבת העמק עוד תחזור". והנה היא חוזרת!!

רכבת העמק תחזור לדהור - במסילה תקנית ועם קרונות חדישים.

תוואי הרכבת החדשה מחיפה לבית שאן - עם 6 תחנות: חיפה, נשר, כפר יהושע, כפר ברוך, עפולה ובית שאן. 5 התחנות האחרונות יבנו מחדש.
בין חיפה לנשר יהיה הקו עם מסילה כפולה, ובהמשך בודדת עד בית שאן.
משך הנסיעה מחיפה לבית שאן יהיה 46 דקות, בתדירות של כ- 30 רכבות ביום.
עלות חידוש הקו - כ-1 מיליארד ש"ח. 

 

כל המידע נלקח מתוך חוברת שהפיקה רכבת ישראל: 100 "שנה אחרי: רכבת העמק חוזרת".

 

עבור לתוכן העמוד