נהלל

  

מקור השם

"נהלל" מופיעה במקורות מספר פעמים: כעיר בנחלת שבט זבולון (יהושע י', 15); עיר שניתנה ללוויים ממטה זבולון (יהושע כ"א, 35); מושג שפירושו מקום מרעה רווי מים (שופטים א', 30); בנוסף, בתלמוד ירושלמי מופיע השם "מהלול" (שיבוש השם המקראי) שזוהה עם "מעלול" - הכפר הערבי הנטוש בקרבת נהלל.

 

רקע והתיישבות

נהלל הוא מושב עובדים בצפון עמק יזרעאל, והוא מושב העובדים הראשון בארץ. משתייך לתנועת המושבים, ונמצא בתחומי המועצה האזורית עמק יזרעאל. שטחו כ-8,700 דונם. במושב 75 משקים חקלאיים. המושב קרוי על-שם עיר מקראית בנחלת שבט זבולון, ששמה התגלגל לשם מהלול בתקופת המשנה. שם זה נשתמר בשמו של הכפר הערבי מעלול שהיה קיים בסמוך למושב עד שננטש במלחמת העצמאות.

המתיישבים הראשונים של נהלל אנשי העלייה השנייה והעלייה השלישית עלו לארץ ממזרח אירופה. שאיפתם הייתה להתיישב בארץ באופן שיתאים לערכים הסוציאליסטים בהם דגלו תוך שמירה על פרטיות של הפרט והתא המשפחתי בשונה מהחברה הקיבוצית.

ניסוח העקרונות

רעיון מושב העובדים נהגה לראשונה באופן תאורטי על ידי יצחק וילקנסקי במאמרים שפורסמו בעיתון הפועל הצעיר. בשנת 1919 פרסם אליעזר יפה את 'החוברת ליסוד מושבי עובדים'. בחוברת זו נוסחו לראשונה באופן פרקטי עקרונות מושב העובדים בצד תכנון מפורט להקמתו. עקרונות היסוד כפי שנוסחו בחוברת ואשר על פיהם הוקמה נהלל הינם:

קרקע לאומית

מקימי המושב ראו לנגד עיניהם את אדמות הערבים שבכל דור חולקו מחדש בין בני המשפחה וכך הלכו וקטנו עד שנהיה קשה כלכלית להתקיים מהן, לכן הם החליטו שהקרקע תהיה שייכת למוסדות הלאומיים, ניתן יהיה להחכירה למעבד הקרקע בלבד והיא תעבור מדור לדור מבלי אפשרות לחלקה.

עבודה עצמית

על מנת למנוע מצב בו נוצר מעמד של פועלים ומעמד של מעסיקים נקבע כי אסור להעסיק עובדים חיצוניים במשק החקלאי. מאוחר יותר כאשר הוקמה מעברה בסמוך לנהלל ונוצר צורך למצוא מקומות תעסוקה עבור תושביה שונה סעיף זה.

משק חקלאי מעורב נקבע כי בכל משק יהיה מגוון של ענפים חקלאיים וזאת על מנת למנוע תלות בענף אחד ועונתיות.

עזרה הדדית

חברי המושב יתגייסו כדי למנוע מהפרט מלהיכשל.

אחריות וערבות הדדית

מטרתו של סעיף זה לאפשר לגייס אנשים וכספים למפעלים ציבוריים (קניית כלים חקלאיים גדולים לשימוש הכלל לדוגמה).

קנייה ומכירה משותפת

נקבע כי החקלאים יקנו וימכרו את מוצריהם במשותף.

הגרעין הראשוני של חלוצי נהלל הוקם במושבה כנרת בשנת 1919. אל גרעין ראשוני זה נבחרו להצטרף חברים נוספים ממושבות וישובים חקלאיים נוספים. מרביתם של המתיישבים היו כבר בעלי משפחות, חברים במפלגת הפועל הצעיר ובעלי נסיון חקלאי רב יחסית של כעשר שנים או יותר. חלוצי נהלל באו למקום ב-ח' באלול ה'תרפ"א (11 בספטמבר 1921). בתחילה התיישבו החלוצים בגבעה סמוכה לכפר הערבי השכן מעלול, גבעה אשר כינוהה 'גבעת הכיבוש'. אחד העולים סיפר:

"בח' באלול תרפ"א יצאנו אל המקום הנועד וליד אלון גדול אשר למרגלות הגבעה... הקמנו אוהל וכאשר באו באותו ערב עוד חברים מצאו כבר נקודת ישוב באוהל הראשון".

מגבעה זו השקיפו הראשונים על השטח הנועד למושבם על ידי הקרן הקיימת. מעיינות ונחלים יצרו ביצות ואיתם גם דגירה של היתוש אנופלס שמעביר את קדחת המלריה. הפחד והאזהרות של המומחים וביניהם גם הלל יפה שהיה מומחה לקדחת ולמלחמה בה, הביא אותם להתגורר זמנית בגבעה. למרות האזהרות, החלו התושבים בעבודות לכריית תעלות שינקזו את מי הביצות ויאפשרו התיישבות במקום המיועד. העבודה נעשתה כולה על ידי המתיישבים עצמם ובעזרת פועלים יהודים. לאחר שהוכשרה האדמה החלו החלוצים לבנות צריפים שבהם התיישבו במקום הקבע.

נהלל נבנתה בצורת עיגול על פי תוכניתו של האדריכל ריכרד קאופמן. מטרת התכנון הייתה לתת מענה לדרישות ביטחוניות ומעשיות אך היא שיקפה בעיקר את הרצון להקים מושב שיושתת על עקרונות השוויון. בצורה זו מרחק כל משק מין המרכז הינו שווה וניתן לחלק את החלקות כך שגודלן יהיה שווה גם כן. בטבעת החיצונית של העיגול הוכשרו החלקות החקלאיות, צריפיהם של החקלאים נבנו בטבעת הקרובה לחלקות אלו ובחלק הפנימי של המעגל נבנו מוסדות הציבור וצריפיהם של עובדי הציבור. המעבר לבתי קבע החל רק בשנת 1933.

למרות קשייה של התנועה הציונית מצבה של נהלל בשנים הראשונות להקמתה היה טוב יחסית והיא שימשה מודל להקמתם של מושבי עובדים נוספים. בשנת 1923 הקימה חנה מייזל בנהלל את בית ספר חקלאי מקיף ויצ"ו קנדה נהלל לצעירות בו התחנכה בין השאר חנה סנש. מאוחר יותר הפך בית הספר לבית ספר חקלאי מעורב.

בין תושבי נהלל, הקבועים והארעיים, חיו לאורך השנים דמויות מוכרות ובולטות כשר הביטחון והרמטכ"ל משה דיין, המשורר, הסופר והעיתונאי יהונתן גפן וסבו חבר הכנסת שמואל דיין, חברת הכנסת יעל דיין, הבמאי והתסריטאי אסי דיין, הסופר והעיתונאי מאיר שלו, הצנחנית חנה סנש, הרמטכ"ל ושר הביטחון שאול מופז, איש סיירת מטכ"ל מוקי בצר, הזמרת שולה חן, האלוף מוסה פלד, השר אריק נחמקין, וחבר הכנסת עמוס הדר.

במהלך השנים חלו שינויים רבים במבנה הארגוני של נהלל. באופן כללי ניתן לומר כי המושב נעשה פחות שיתופי. מוסד העזרה ההדדית בוטל, האחריות למצב הכלכלי של כל משק הועבר באופן בלעדי לידיו של הפרט. האגודה השיתופית עדיין קיימת אך לצידה של האגודה החקלאית שברשותה הנכסים החקלאיים של המושב הוקמה אגודה מוניציפאלית נפרדת. הקושי בחקלאות בארץ גרם לתושבים רבים לפנות למקורות עיסוק אחרים, אף כי עדיין קיימים משקים פעילים רבים יחסית. במושב בית ספר יסודי אזורי ובית ספר תיכון אזורי, וכן מפעלים לייצור מזון לבהמות. המושב מהווה מקום מרכזי בעמק יזרעאל המספק שירותים למושבי וקיבוצי הסביבה.

במושב פועלת תנועת הנוער בני המושבים.

בשנת 2020 חיים בנהלל 1,115 תושבים.

תעסוקה

ענפי חקלאות: רפת, בקר, לול, דגים, כותנה, חיטה, עגבניות, פרחים לפקעות; מרכז מזון, מכון תערובת, מדגרה ובית קירור.

חינוך

הגיל הרך: במושב.

בי"ס יסודי: בית ספר אזורי בנהלל.

חטיבה ותיכון: בית ספר ויצו בנהלל.

שירותי בריאות

קופ"ח כללית 04-6515012

מרפאת שיניים 052-2873002