בלפוריה

 

  

מקור השם

 על שם לורד בלפור, בעל "הצהרת בלפור" הבריטית, שניתנה לוייצמן בשנת 1917 והצהירה על תמיכת בריטניה בהקמת בית לאומי ליהודים בא"י.

רקע והתיישבות

מושב עובדים בעמק יזרעאל, 2 ק"מ מצפון לעפולה בצד הכביש לנצרת. משתייך לתנועת המושבים.

בלפוריה נוסדה בתאריך 2.11.22 (עליה שלישית). גרעין המתיישבים הראשון, שהתגבש בשנת 1919, הוכשר להקמת חווה חקלאית. האדמה (לפני ההתישבות היהודית נקרא השטח "רבע א-נאצרי" שפרושו אדמת נצרת, כנראה שהאדמה היתה שייכת לתושבי נצרת.) נרכשה בכספי חברת "קהילת ציון" האמריקנית ו"קרן היסוד" השלימה את ההצטיידות. המקום נוהלה ע"י פקיד ולעובדים שולמה משכורת, הם לא נטלו אחריות על המשק ולא שותפו בתוצאות עבודתם. בשנת 1922 עברו למקום הקבע חברי "קהילת ציון" ואיתם יוצאי קיבוצים, מספר אנשים מהקואופרציה במרחביה וכן מתיישבים מפתח תקוה. הבתים והרפתות שנבנו במקום היו בתי בטון ואבן ובעלי גגות רעפים, וזיכו את מתיישבי בלפוריה בכינוי "המיליונרים".

הלורד בלפור ביקר בבלפוריה בשנת 1925 ואמר: "לדעתי אתם מאושרים בכך שהנכם מניחים נדבכים לדורות הבאים. ואין אני מזלזל במכשולים שיערמו בדרככם, אלה הם קשיים המתגלים בהכרח בפני כל מפעל, וביתר שאת, בפני מפעל כביר אשר אתם עומדים להגשימו". בשנת 1939 הועברה אדמת המושב לקק"ל ונחתמו חוזי חכירה עם "קרן היסוד". בשנת 1934 סיימו המתיישבים חפירת באר חדשה, שהביאה להגדלת היקף החקלאות המקומית, ובשנת 1959 נחתמה ההתקשרות עם חברת מקורות.

בשנת 1922 התישבו מספר משפחות פועלים, רובן מפתח-תקוה, על אדמה שנרכשה בידי "קהילת ציון" - אגודת יהודים מארה"ב. בשלב ראשון היתה במקום חוה (כדוגמת חוות פוריה) שנוהלה ע"י פקיד ולעובדים שולמה משכורת, הם לא נטלו אחריות על המשק ולא שותפו בתוצאות עבודתם. בשנת 1923 הפכו להיות מושב עובדים, המושב השלישי לאחר נהלל וכפר יחזקאל. לאור נסיבות היווצרותו, היו לחלק מחברי המושב אדמות פרטיות (מה שנגד עקרון חשוב של מושב עובדים, קרקע לאומית). בדיונים פנימיים של המושב נאמר על כך -"שאלת משקו של החבר א. מבליטה את השלילה שבדבר. אדמה פרטית משחררת את החבר ממרות החברה. הוא עלול לעשות כעולה על רוחו ללא התחשבות בצרכי הכפר, דרישותיו וכיוון דרכו. לציבור לא תהיה כל שליטה, והיחיד הנתון לעניניו בלבד עלול להפריע את תכנית הכפר במשק ובחברה".

בשנת 2020 חיים בבלפוריה כ- 600 תושבים.

תעסוקה

התושבים מתפרנסים מענפי החקלאות המקומיים - שקדים וזיתים, פרדס, רפת, לול וצאן, גידולי פלחה שונים (ירקות, כותנה וכיו"ב) - ומעבודות חוץ.

חינוך

גן ילדים: ביישוב

בי"ס יסודי: בקיבוץ גניגר

בי"ס תיכון: בקיבוץ מזרע